הסוגייה:
השימוש בכרטיסי החניה השעתִּיִים, מטיל על הציבור חובה עקיפה לקיים ולממש, בתום זמן החניה ששולם, את דינמיקת התחלופה והפינוי של החניות התפוסות - על מנת שאלו - יעמדו גם לשימושם של נהגים אחרים. אי תשלום תמורת זמן החניה מהווה עבירה על החוק ודינה קנס חניה.
רשויות אשר החילו את החוק להסדרת החניה בתשלום (כחול-לבן) גם על אזורים שאינם במרכז העיר, כגון : אזורי תעשייה, אזורי תיירות ומלונות, אזורי קריות הדרכה, אזורי מרכזי לימוד ומוסדות השכלה (מכללות ואוניברסיטאות) וכיוב', נתקלו בבעיה משום שהחוק אינו מאפשר חניה ממושכת והנהגים נדרשים לרכוש ולהחליף את כרטיס החניה שפג תוקפו מידי שעה או מקסימום שעתיים. מצב אבסורדי ובלתי נסבל זה, תבע מאורחי המלונות אשר ביקשו בסה"כ להינפש ולהירגע, או מחייב את עובדי המפעלים השוהים ברציפות במקום תעסוקתם, או סטודנטים הלומדים וכיוב', לקטוע באיבה את שיגרתם וכל זאת על מנת "לשמור על החוק".
הפיתרון:
-
הוגשה לח"כ מירי רגב בקשה להציע תיקון לחוק כר"מ:
-
ברשויות בהן מוסדרת חניה בתשלום באמצעות מדחנים, ונמצא כי קיימת תופעה כנ"ל המצדיקה את אגרת החניה היומית, תוכנתו המכשירים לאפשר בגין קליטת כסף עד סכום מסויים - הפקת כרטיסי חניה שעתִּיִים בלבד, והחל מסכום אגרה שעתית כפול 8 שעות ומעלה - את הפקת כרטיס החניה היומי.
