הסוגייה:

ידוע כי בשעת צער על מות אדם, אין משפחתו נותנת דעתה לעניינים שבשגרה אלא מטבע הדברים ממוקדת היא במנהגי האבלות. ואולם, החל ממועד קיומה של ההלוויה, אשר לעיתים אף יוצאת מבית הנפטר, ועד לסיום השבעה, נקבצים וחונים בד"כ סביב בית האבלים מנחמים רבים הבאים להשתתף בצערם וכן אנשים התומכים במשפחה בתקופת השבעה ומסייעים בעת קשה זו (אנשים הסועדים אותה, מקיימים תפילות וכיוב'). אכיפת הסדרי החניה בתשלום (כחול-לבן) בסביבת בית האבלים, הינה בעייתית ולפעמים אף נתקלת בכעסו של הציבור וטענותיו כלפיי הרשות המקומית בגין חוסר הרגישות שהיא מגלה ע"י הגשת דוחות חניה כבשגרה.

הפיתרון:

• קיום הסדר תיאום יומיומי וקבוע מול החברה-קדישא של הרשות המקומית, אשר לפיו רשות החניה העירונית מתעדכנת מיידית בפרטים מדוייקים על כל אירוע פטירה שכתובתו נמצאת בתוך מרחב אכיפת החניה וכן בלוח הזמנים לקיום ההלוויה (לרבות מיקום יציאתה) ולמועדי השבעה.

• כלל פקחי החניה מתודרכים לגלות בתקופת השבעה התחשבות יתר כלפיי כלי רכב החונים בסביבה הסמוכה ביותר אל בית האבלים, גם אם לא שילמו את אגרת החניה כחוק.

• רשות החניה מספקת לקבוצת בעלי רכב השוהים במשך כל ימות השבעה בבית האבלים אישור מיוחד המאפשר להם להחנות בסמוך לבית האבלים (בכחול-לבן) ללא צורך בתשלום דמי החניה (בקבוצה נימנים: האבלים והאנשים המסייעים למשפחה האבלה).