הסוגיה:

הסוחרים במרכז העיר ביקשו לקבל היתר (באמצעות תווית חנייה) בכדי להחנות את הרכב המסחרי של העסק שלהם בסמוך למקום העבודה לצורך ביצוע טעינה/פריקה של סחורותיהם במשך היום.

מצוקת החניה במע"ר הינה גבוהה, קרי ההיצע לחניות פנויות נמוך מאוד ביחס למקומות המבוקשים ע"י הציבור. משמעות ההיענות החיובית לבקשתם של בעלי העסקים, הייתה למנוע משאר הציבור, המעוניין לערוך סידוריו וקניותיו באזורים אלו למצוא חניה פנויה במשך רוב שעות היום.

הפיתרון:

• בעלי העסקים במע"ר שהוכיחו כי עסקיהם מחייבים טעינה ופריקה של סחורות קיבלו תוויות סוחר שהודבקו ע"ג הרכב וסומנו כקבוצת אוכלוסייה מוגדרת ונבדלת בתוכנת הפיקוח והאכיפה של רשות החניה.

• באמצעות "תו סוחר" - הותר לבעלי העסקים להעמיד את רכבם למטרות טעינה/פריקה ללא תשלום (באזור המוסדר לתשלום באמצעות תמרור/כחול-לבן) בתחילת יום העבודה במשך 1/2 שעה בבוקר (08:00 עד 08:30) וכן בסוף יום העבודה במשך 1/2 שעה (19:00 עד 19:30).

• במספר מקומות לאורך כל רחוב, הופקעו קטעים קצרים (חניה אחת בכל קטע) אשר תומררו וסומנו כמקום עצירה/העמדת רכב למטרת טעינה/פריקה בפועל בלבד. רכב מסחרי שאינו טוען/פורק בפועל אינו רשאי לתפוס מקום מוגדר זה.

• המחזיק ב-"תו סוחר" הניתן לרכב מסחרי של בעל עסק המבצע פעולות טעינה/פריקה רבות במשך היום (לדוגמא: ירקן) זכאי להנחה משמעותית בחניה במגרשים הציבוריים/עירוניים סמוכים המוסדרים בתשלום.

• במקביל, נעשתה בעזרת הסוחרים פעילות הסברתית מול ספקי סחורות (כגון: מוצרי חלב, בלוני גז, מיכלי מים גדולים, וכיוב') החוסמים ברכבי המשא שלהם את החניות הפנויות ופוגעים בזרימת התנועה, אשר מיקדה את פעילותם לאספקת מוצריהם, באזורי המע"ר בלבד, לשעות המוקדמות של הבוקר (לפני 08:00) או לשעות המאוחרות של הערב.